פסק דין בתיק ת"א 338-07

1.     תביעה כספית על סך של 2,744,000 ש"ח, של התובע, בגין ערבותו של הנתבע 2 לחובות הנתבעת 1.  הנתבע 2 כופר בחובו.

רקע

2.     ראשיתה של התביעה בתביעה בסדר דין מקוצר. התובע, בנק לאומי לישראל בע"מ, הוא מוסד בנקאי הרשום כדין בישראל. הנתבעים 1, 3 ו-5 לא הגישו בקשת רשות להתגונן ועל כן ניתן כנגדם פסק דין בהיעדר הגנה. הנתבעים 2 ו-4 הגישו בקשת רשות  להתגונן ובקשתם נתקבלה. בין קבלת הבקשה לדיונים בתביעה שבפניי, ניתן צו כינוס נכסים כנגד הנתבע 4 (החלטה מיום 17.2.2009 בתיק פש"ר מחוזי חיפה 184/07) לפיכך פסק הדין הנוכחי מתייחס לנתבע 2 בלבד (להלן: "הנתבע"). הנתבע 2, טל צ'רבינסקי, עבד בנתבעת 1 במועד הרליבנטי לתביעה. הוא בנו של הנתבע 3 ואחיו של הנתבע 4, אשר ידו גם בנתבעת 5.

3.     התובע טוען כי בתאריך 20/10/99 חתם הנתבע על כתב ערבות, בו הוא מתחייב לסלק את כלל חובותיה של הנתבעת 1 (נספח ד' לכתב התביעה מטעם התובע, להלן: "כתב הערבות"). חובותיה של הנתבעת 1,  הינם פרי הלוואה ספציפית כאשר יתרת החובה לפי נתוני התובע עומדת על סכום של 2,744,358 ש"ח, אותם העמיד התובע על 2,744,000 ש"ח לצרכי אגרה (נספחים ב' ו-ג' לכתב התביעה).

4.     הנתבע טוען שתי טענות כנגד טענת התובע (בקשת רשות להתגונן מטעם הנתבעים 2 ו-4 מתאריך 04/06/07):

1)    כיוון שמדובר בערבות שאיננה מוגבלת ואין הנתבע בעל עניין בחברה, דין התביעה להידחות.

2)    הנתבע מעולם לא חתם על כתב הערבות המתואר, משמע חתימתו זויפה.

החוק

5.     ס' 19 לחוק הערבות תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") קובע: "ערב יחיד" - ... היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד; לענין זה, "בעל ענין בתאגיד" - כהגדרת "בעל ענין" בתאגיד, בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (הדגשה הוספה, ג. ג.). ס' 1 לחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 קובע: "בעל ענין", בתאגיד - (1) מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו, או מכוח ההצבעה בו, או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו... (הדגשות הוספו)". הנפקא מינה לעניין ערב יחיד, נוגעת לס' 21(ב) לחוק הקובע: "לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב - פטור ערב יחיד מערבותו".

6.     נטל השכנוע, כבכל משפט אזרחי, מוטל על התובע, כדין "המוציא מחברו עליו הראיה" (ד"נ 4/69 יצחק נוימן ובניו חברה לביטוח בע"מ נ' פולה פסיה כהן ואח', פ"ד כד(2), 229, 290 (1970). משמע, על התובע  להוכיח את חלקו של הנתבע בניהולה של הנתבעת 1 כך שלא ייחשב כערב יחיד, הפטור מאחריות ומערבות כלפי התובע כפי שנקבע בס' 21(ב) לחוק.  כן מוטל על התובע נטל  הוכחת החתימה של הנתבע על כתב הערבות.

ניהול החברה

7.     התובע טוען כי מבחינה פורמאלית, יש לראות את הנתבע כמנהלה של החברה. התובע תומך את טענתו בתצהירה ובעדותה של  נעמה אופיר פרינץ, המראה את פרוטוקול ישיבת הנהלת הנתבעת 1 מתאריך 23/12/99 בו נכתב במפורש כי הנתבע הינו מנהל החברה.  כן מאשרת אשתו של הנתבע, עו"ד גלית צ'רבינסקי (בן עמי) בתחתית המסמך כי הפרוטוקול הנ"ל "הינו העתק נכון מהפרטיכל המקורי, שההחלטות הנ"ל נתקבלו כדין ובהתאם לתזכיר ולתקנות החברה... וה"ה שמעון צ'רבינסקי ו-טל צ'רבינסקי, הם מנהלי החברה ורשאים לחתום בשמה ולחייבה." (נספח ח' לתצהירה של נעמה אופיר פרינץ מתאריך 05/05/09 להלן: "תצהיר נעמה"). עוד הובא מסמך המוכיח שמשנת 1996 הנתבע בעל זכות חתימה בחברה, עם מסמך שמאשרר זאת באפריל 1999 (נספח ט', י"א ו-י"ב לתצהיר נעמה). כן מצטט התובע את ע"א (ת"א) 2849/99 מל"ב המכללה לסחר בילנאומי בע"מ ויקטור בן חיים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פורסם במאגרי המידע המשפטיים, 25/10/00, בו נקבע שאין להקיש מחוק החברות, וממסמכי רשם החברות, לענייננו ולפיכך אין בנספח א' לתצהיר הנתבע כדי לתמוך בטענותיו. לחלופין, טוען התובע שיש לראות בנתבע מבחינה מהותית מנהל בחברה, קרי המוציא והמביא, ולחייבו בהתאם לכתב הערבות.

8.     טוען הנתבע כי מבחינה פורמאלית התמנה למנהל הנתבעת 1 רק בשנת 2002. הוא הביא כתימוכין לטענה זו תדפיס מרשם החברות אשר מאשש את קביעתו (נספח א' לתצהירו של הנתבע מתאריך 30/06/09) וכך גם העיד (ע' 10 לפרוטוקול הדיון מתאריך 06/07/09).  מבחינה מהותית, הנתבע תוקף את נספח ח' לתצהיר נעמה כבלתי רלוונטי בשל הנפקתו בתאריך מאוחר לתאריך החתימה על כתב הערבות. תאריך הפרוטוקול הוא: 23.12.1999.  לגופו של תצהיר, טוען הנתבע כי אין בהצהרה לבנק משום קביעת תפקידו של המצהיר בחברה. כנגד נספח ט' לתצהיר נעמה טוען הוא שאין בזכות החתימה כדי לגבש מעמד של דירקטור או מנהל בחברה וכך נטען גם לגבי נספח י"ב לתצהיר נעמה. כנגד נספח י"א לתצהיר נעמה, בו מאשר רו"ח כהן ומפרט את מורשי החתימה, ובהם נמנה הנתבע, טוען הנתבע כי אין בזכות החתימה כשלעצמה כדי לגבש מעמד כאמור. כנגד נספח י' לתצהיר נעמה הנתבע מכחיש את חתימתו על מסמך זה ומצביע על אי הבאת גרפולוג אשר יאמת את חתימתו, המביא ליצירת חזקה נגדית כנגד התובע, כאמור בהמשך. כן תוקף הוא את עדותה של נעמה אופיר פרינץ בכך שגם אילו נפגשה עם הנתבע, אין בכך כדי להעיד על תפקידו בחברה וכן ציין כי לא יכלה לנקוב במועדים מדויקים בהם שהה הנתבע בבנק. העדה האמורה אף לא הביאה, לדבריו,  מסמכים כגון שיקים של הנתבע על מנת להשוות חתימות ולפיכך יש לראותה כמי שנמנעה מלהביא ראיה שחזקה שהייתה פועלת נגדה (ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה(1), 736 , 762-763 (1980)).

9.     בבחינה הפורמאלית יש לבחון האם הנתבע רשום כמנהל אצל רשם החברות ולא האם מכהן הוא בפועל כמנהל או דירקטור. הבחינה הפורמאלית התבצעה בפסיקה כחלק מהטלת חובות על הבנק, מכוח דיני הנזיקין (חובת זהירות) ומכוח דיני החוזים הכלליים (תום לב). פסקי-הדין שציטט הנתבע הינם: ת"א (חי') 10339/97 בנק לאומי נ' אליאס חורי עיצוב ושיפוץ 1992 בע"מ, פורסם במאגרי המידע המשפטיים, 24/03/05 וכן ת"א (ת"א) 1536/02 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' יגאל זבולונוב , פורסם במאגרי המידע המשפטיים, 04/04/06. ההלכה המקורית שהניבה פסיקה זו הינה ע"א 6899/97 פייבושביץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נז(1) 364, 372 (2003( (להלן: "פס"ד פייבושביץ"). בהלכה זו מבקשת הפסיקה להצר את צעדי הבנק, מקום בו היא חוששת למצבו הכלכלי של הערב עקב אי הבנה מהות המסמך הנחתם ומהי ההתחייבות והסיכון אותם לקח הערב על עצמו ( ע"א 8564/06 סעיד חסן סולטאני  נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פורסם במאגרי המידע המשפטיים, 07/07/08, ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם במאגרי המידע המשפטיים, 17/12/03, ה"פ (חי') 100/06 סלע יעקב נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פורסם במאגרי המידע המשפטיים, 15/06/06).  ההלכה המצוטטת אינה רלוונטית לענייננו. לא ראיתי מקום לחשוש מפני חוסר תום לב מצד התובע.  אני סבור שאין מקום לבחון בחינה פורמאלית צרה, אלא שיש מקום לבחינה מהותית רחבה.

10.                        בדעה זו אחז גם סגן הנשיא י' גרוס, באומרו: "אין ספק כי לא ניתן לראות במערער "ערב יחיד" שהתיקון לחוק הערבות נועד להגן עליו. מטרת תיקון תשנ"ב היתה... "להגן על הערב היחיד מפני פגיעה בלתי סבירה בו כתוצאה מחתימת ערבות ומפני ערבות בלתי מוגבלת... בעיה קשה במיוחד... קיימת בקשר לערבות בלתי מוגבלת בסכום, שהביאה לתוצאות בלתי נסבלות מאחר שאנשים חתמו על ערבות מתוך חוסר הבנה לתוצאות מעשיהם, ובלא שיוסבר להם טיב התחייבותם". כוחם של הדברים הללו אינו יפה גבי המערער דנן, שהרי אין הדברים אמורים  באותם אנשים שלטובתם תוקן החוק, אותם ערבים החותמים על ערבות לעמיתים לעבודה, לידידים או לבני משפחתם ונפגעים פגיעה בלתי סבירה, על שום שלא היו מודעים לתוצאות מעשיהם, אלא מדובר במנהל חברה בפועל, שידע במפורש מהו המסמך עליו חתם ומה השלכותיו ובעצם נראה כי הוא מנסה להתחמק מתשלום חובו בעזרת אותם סעיפים שנועדו לעזור לאנשים שמצבם שונה ממצבו תכלית שינוי" (הדגשות הוספו) - ע"א (ת"א) 2849/99 מל"ב המכללה לסחר בילנאומי בע"מ ויקטור בן חיים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פורסם במאגרי המידע המשפטיים, 25/10/00. קביעה זו אושרה ע"י כב' השופט (כתוארו אז) א' ריבלין  ב-רע"א (י-ם) 9065/00 ויקטור חיים נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פורסם במאגרי המידע המשפטיים, 13/01/02.

 סיכום של הפסיקה וסקירה נאה התומכת במסקנה זו, ניתן למצוא בפסק דינה של כב' השופטת ר' ערקובי וזו לשונה: "הנה כי כן, בתי המשפט, כפי שמצביע על כך המלומד ד"ר בר-קהן בספרו לעיל, נוטים לבחון את פרשנות המונחים הנוגעים לשאלת ערב יחיד באופן מהותי, ולא טכני . אם כך, כאשר אדם משמש בפועל כמנהל, הוא המוציא והמביא בחברה, כמו שמצאנו בענייננו, הרי אין לראות בו כערב יחיד" (הדגשה הוספה) ת"א (שלום ת"א) 63355/03 בנק מזרחי מאוחד נ' אוקספורד ישראל ציוד רפואי בע"מ -בפירוק, פורסם במאגרי המידע המשפטיים, 11/12/08).

בענייננו ניתן לראות היטב את בקיאותו של הנתבע בענייני ערבות והקמת חברות בהם עסק מעבר לתיק שבפניי כפי שעולה מהחקירה הנגדית: ש . ... אתה מכיר חברה בשם T.Y COMETED? ת . לצערי כן... ש . אתה חתמת שם ערבות... ערבות לטובת החברה? ת . אני חושב שלא. ש . וחברה בשם תשואה חברה לאיזון פרויקטים אתה מכיר? ת . כן... ש . החברה הזו הוקמה על ידך ועל ידי ניר דוידי נכון? ת . אהה (כן) ש . זה היה בשנת 92 כשהקמתם אותה? ת . שנת, יכול להיות, פחות או יותר, כן... ש . ואתה חתמת על כתב ערבות לבנק הפועלים למפתל?... ת. כן." (הדגשות הוספו) - ע' 39-42 לפרוטוקול הדיון מתאריך 06/07/09.